בואו ואמצו
אותנו אל ביתכם
ואל לבכם
אם אולף היה כלב קטן, ברור לנו שהוא היה מאומץ תוך זמן קצר. למה? כי הוא מתוק, יפה ועושה פרצופים קורעים מצחוק. אבל אולף הוא כלב גדול אז לוקח יותר זמן למצוא לו בית. יותר מדי זמן..
הוא לא יודע שהוא גדול, קופץ עלינו מרוב אהבה ורוצה שנתייחס אליו ונלטף אותו כמה שיותר. כשהוא שומע שאנחנו מגיעים הוא נעמד ומציץ עלינו עם פרצוף מצחיק וכובש. המתנדבים שלנו משוגעים עליו ואולף יודע את זה וזוכה בכל פעם לתשומת לב מיוחדת וגם לחטיפים טעימים.
אולף מחכה בכלוב למישהו שרוצה לאהוב כלב גדול וקצת מגושם, עם לב ענק ומלא באהבה לתת.
אולף בן שנתיים וקצת, מסתדר עם חלק מהכלבים, אוהב אנשים, אוהב לאהוב, מתחנן ליחס ולטיולים כיפיים.
כלב החודש
אולף
על העמותה שלנו
עמותת גג לחיות נוסדה במאי 1989 ע"י אישה מדהימה בשם רות וולטשנסקי ז"ל. לרות היה חזון לבנות בית מחסה לבעלי חיים נטושים בחולון. אנחנו, ממשיכי דרכה, עשינו הכל על מנת לממש את החזון ובשנת 2012 פתחנו את בית המחסה היפה והמושקע ביותר בארץ.
בתכנון המקום הושקעה מחשבה רבה על מנת לתת לבעלי החיים הנטושים את ההרגשה הכי טובה שאפשר. התאים גדולים מאוד ומרווחים, כשלכל תא יש מרפסת וכן חצר ריצה משותפת גדולה.
בשנת 2014 פתחנו במקום מרפאה ווטרינרית, בה עובדים ווטרינרים עם ציוד משוכלל וחדיש, ונותנים מענה רפואי מלא לבעלי החיים.
בעמותת גג לחיות מקבלים ומטפלים בכל כלב או חתול שמגיע מבלי להפלות על רקע גודל, צבע, גיל או מצב בריאותי. בעמותה לא מרדימים בעלי חיים. כלב או חתול אשר לא מאומץ, ישאר איתנו עד יומו האחרון.
העמותה נותנת עדיפות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים ולנוער בסיכון, ויוצרת פעילויות משותפות עם עמותות המטפלות באוכלוסיות אלה.
רות וולטשנסקי ז"ל (1917 - 1996)
רות נולדה ב-9.9.1917 בעיר קניגסברג בגרמניה. כשעלתה ארצה, שרתה בצבא הבריטי ולאחר מכן גם בצה"ל. רות למדה בבית הספר הגבוה לאמנות "בצלאל", ולאחר מכן במדרשה הממלכתית ללימודי מלאכה, שם הוכשרה להיות מורה למלאכה בבתי הספר היסודיים. היא לא נישאה ולא ילדה ילדים.
רות הקדישה את חייה לטיפוח ילדים בסיכון ממשפחות מצוקה ובהצלת חייהם של אלפי בעלי חיים נטושים.
בשנת 1989 הקימה את עמותת "גג לחיות" ועמדה בראשה עד יום מותה. במשך כל אותן שנים נלחמה להקים בית מחסה בחולון.
רות אהבה בעלי חיים. אהבה כל כך חזקה, אהבה כזו שמוותרים על הכל למענה. מוותרים על מותרות כמו בגדים חדשים, מוצרי חשמל חיוניים, טיולים ולפעמים גם על אוכל טוב. הכל כדי שלבעלי חיים תהיה קורת גג, מזון טוב וטיפולים וטרינריים.
היו ימים שבביתה של רות חיו, יחד אתה, 30 כלבים ויותר. לאחר כל יציאה מביתה, היתה מוצאת בשובה, כלב עזוב חדש שמישהו השליך לחצרה. ביתה של רות היה פתוח 24 שעות ביממה. בכל רגע יכולת להגיע ולהביא כלב או חתול שמצאת ברחוב. היא מעולם לא סירבה לקבל בעל חיים עזוב. השכנים התלוננו ובעירייה שלחו את הפקחים המאיימים, אבל כל זאת לא גרם לה להתייאש.
לרות היה רק חלום אחד. היא חלמה על בית מחסה לבעלי חיים עזובים בחולון. היא חלמה שיום אחד יהיה מקום שיהיה בית לכל אותם כלבים וחתולים שאיש לא אהב. כשידעה רות שהיא כבר לא תזכה להגשים את חלומה, היא ביקשה מאתנו, ואנחנו קיימנו לזיכרה.
