


תראו אותם מוקדם מאוד בבוקר, הרבה לפני תחילת
שעות העבודה של רוב האנשים. הם שם בשעות
מאוחרות של הלילה. בחום הקיץ ובגשם השוטף
בחורף. הם קוראים לעצמם "מאכילי החתולים".
כשקבוצת חתולים גדולה מתקבצת במקום ובשעה
קבועים, ברור שמאכיל החתולים השכונתי
צריך להגיע למקום תוך זמן קצר.
ה"מאכילים" מגיעים בשקט, כדי לא
להפריע לאף שכן, שולפים שקיות מתיקם ומפזרים את האוכל
לקהל המיילל המחכה להם. לכל "מאכיל",
קבוצת החתולים "שלו". ה"מאכיל" מכיר כל חתול באופן
אישי ולכל אחד מהחתולים, יש שם. תמיד הם מחפשים
אחר חתול, שניים או יותר שלא התייצבו
בזמן. מסתובבים באזור ו...פססס...פססס עד
שהמאחר מופיע. אם חתול אינו מגיע להאכלה,
הם מחפשים אותו מודאגים, אולי נדרס? אולי שכן
עצבני התקשר לעירייה והם השמידו אותו ?
מאכילי החתולים משקיעים חלק גדול ממשכורתם
בחתולי הרחוב. הם קונים להם את המזון,
הם מממנים טיפולים רפואיים ורובם אף מממנים
בעצמם את עיקורי החתולים "שלהם".
הם אינם יוצאים לחופשות – "איך אפשר, ומי
יאכיל את החתולים שלי "
אם הם נזקקים לטיפולים רפואיים, הם מחפשים אחר
מאכילי חתולים מאזורים
אחרים שיהיו מוכנים להאכיל את החתולים
"שלהם" בזמן ההיעדרות שלהם.
קשה להם מאוד לעבור דירה וגם אם הם עוברים, הם
משתדלים שהמקום החדש
יהיה סמוך לדירה הישנה " שיהיה קרוב
לחתולים".
מאכילי החתולים אינם אוהבים לחשוף את עצמם.
שכנים מתייחסים אליהם במקרה
הטוב כאל תמהוניים. קשה להם לממן את האנשים
"הטובים" שזורקים
לחצרם את גורי החתולים שהם מצאו מתוך ידיעה
שיהיה משהו שיטפל בהם.
מאכילי החתולים הם אנשים בעלי מצפון ומחויבות.
הם אינם יכולים לעמוד מנגד כאשר
הם רואים את החתולים המורעבים מנסים למצוא קצת
אוכל בפחי האשפה.
הם משלמים על מצפון זה ביוקר.
גם אם אינכם מאכילי חתולים, ואתם בעלי מצפון,
אתם יכולים לעזור.
אם אתם פוגשים "מאכיל", תגידו לו
מילה טובה. תראו לו שאתם מעריכים את
מעשיו. אתם גם יכולים להציע את עזרתכם בהאכלת
החתולים בזמן ש"המאכיל"
חולה או זקוק לחופשה קצרה.