קשה להישאר שווה נפש כשרואים גור. גורים הם תמיד מקסימים.

אך לא לכל אחד מומלץ לגדל גור. גורים, בדיוק כמו תינוקות

מצריכים השקעה, הרבה אהבה ובעיקר סבלנות. כמו תינוקות

שהורסים לפעמים את הריפוד בסלון, כך גם הגורים נהנים לנגוס

לעיתים בשולי השטיח. אם אתם מרגישים שאתם לא בנויים

להתמודד עם הנזקים שבאים יחד עם התבגרות הגור,

מאוד מומלץ לאמץ כלב בוגר.

אם עד עכשיו עוד לא היה לכם כלב ואתם לא יודעים בדיוק

מה עושים, לפניכם כמה עצות וטיפים לגידול הגור.

תכנית החיסונים

חשוב מאוד לקחת את הגור למרפאה הווטרינרית בימיו

הראשונים של הגור אצלכם. הווטרינר יבדוק את הגור ויתאם

יחד אתכם תכנית חיסונים לגור. החיסון היחיד שאותו אתם

מחויבים לתת לגור על פי חוקי מדינת ישראל, הוא חיסון נגד

מחלת הכלבת. אבל גם יתר החיסונים מאוד מומלצים

כשמירה על בריאות הגור.

בין החיסונים תמצאו את חיסון "המשושה" שניתן אחת לשנה

והוא מונע מחלות כגון : פרוו, כלכלבת ועוד. טיפול נוסף שיעבור

הגור הוא "תילוע" – הטיפול ניתן בטבליות במינון הנקבע לפי

משקל הכלב לפחות פעמיים בשנה. רוב הווטרינרים יפקידו

בידיכם פנקס חיסונים לכלב ובו ירשמו בכל פעם את החיסון

אותו קיבל הכלב. ווטרינרים רבים ישלחו לכם גלויות תזכורת

למועדי החיסון של הכלב.

יחד עם זאת יש לזכור כי החיסונים אינם מקנים הגנה מלאה

ולכן חשוב למנוע מהגור מגע עם כלבים אחרים והפרשותיהם.

חשוב לדעת כי את חיסון הכלבת ניתן לבצע גם אצל

הווטרינרים הפרטיים וגם דרך הווטרינר העירוני ברשויות

המקומיות. במידה והכלב מסורס או הכלבה מעוקרת – התשלום

אותו מעבירים לווטרינר העירוני הוא בהנחה גדולה

( עד 50% ) ממחיר כלב לא מסורס או כלבה לא מעוקרת.

תזונה

יש לבסס את תזונתו של הגור על מזון המיועד לגורים. מזון זה

מכיל בצורה מאוזנת את כל מרכיבי המזון. מומלץ לחלק את המזון

ל- 5 מנות ביום עד לגיל חצי שנה. החל מגיל זה, ניתן לעבור

לחלוקה של שתי מנות ביום. כל זאת בהתייעצות עם הווטרינר.

כדי לשמור על הרגלי תזונה נאותים, מומלץ להגיש את המזון

לחצי שעה ואחר כל לאסוף את הנותר. שתייה – מים בלבד

ובאופן חופשי. שאריות מזון, לא מומלץ, למרות שקשה להמנע

מהם ביחוד לאור המבטים המתחננים של הכלבון בזמן שאנו

אוכלים. אם בכל זאת החלטתם לתת לגור שאריות מזון, כדאי

לתת תוספות נכונות כגון : ירקות, ביצה אחת טרייה אחת

לשבוע, אורז מאודה, בשר או עוף ללא השומן, עור ומרגרינה.

יש להמנע ממתן עצמות, מאפים, בצקים, מזון מטוגן ומתובל.

בכי בלילות

בעיקר בלילות הראשונים, לאחר הפרידה מאמם, ישנם גורים

הנוטים לבכות בלילות. חסר להם המגע הקרוב של אמם.

הדבר הטוב ביותר לעשות הוא, להניח לידם בובה פרוותית,

על מנת לתת להם תחושת חמימות הקרובה לתחושה שהיתה

לגור לצד אמו.

צרכי הגור

הגור בוחר לו מקומות מסוימים בבית על מנת לעשות בהם את

צרכיו. כאן מתחיל החינוך לניקיון של הגור. חשוב מאוד להוציא

את הגור לטיול מספר פעמים ביום. רצוי לאחר ארוחותיו.

רק כשאתם תופסים את הגור "על חם", עושה את צרכיו בבית,

יש לגעור בו בתקיפות ובקול רם כדי שיבין ששגה. אין לגעור בגור

אם הוא לא נתפס "על חם", כי הגור לא יבין במה שגה.

אין להכות את הגור בשום מקרה.

חשוב לבצע חיטוי באקונומיקה של מקום עשיית הצרכים.

ניתן להשיג במרכולים חומר מיוחד לצרכים של כלבים,

המנקה שטיחים ביעילות.

הטפילים

לכלבים נטפלים בעיקר שני סוגי טפילים: קרציות ופרעושים.

קרציה נראית כמו עכביש קטן והיא נצמדת לכלב ומוצצת

את דמו, לאחר זמן מה, הקרציה גודלת ומתמלאת בדם הכלב.

חשוב להסיר מייד את הקרציות. הטפיל השני, הפרעוש,

בעייתי יותר להסרה מכיוון שהוא זריז מאוד וקופץ תוך שביר

שניה ממקום למקום. חשוב לטפל בבעיית הפרעושים מייד

עם תחילתה. עונת הפרעושים מתחילה בדרך כלל בתחילת

הקיץ. הכלבים סובלים מאוד מנוכחותם של הפרעושים על

גופם ונוטים להתגרד תכופות. אם לא מטפלים בבעיה

מייד, הפרעושים מתרבים במהירות והכלב עלול לפתח

אלרגיה ופרוותו עלולה להקריח במקומות מסויימים.

לבעיית הפרעושים יש כמה סוגי טיפול. ניתן

לרכוש בחנויות לצורכי חיות מחמד, סוגים שונים של

אבקות ותרסיסים. חשוב מאוד לציין בפני המוכר שמדובר

בגור, זאת מכיוון שלא כל המוצרים הקיימים בשוק מתאימים

גם לגורים. אפשרות נוספת היא ריסוס כל הבית ע"י חברה

המתמחה בהדברת פרעושים. הריסוס מתבצע פעמיים.

בפעם הראשונה מודברים הפרעושים החיים ופעם השניה,

כעבור שבועיים, מודברים צאצאי הפרעושים אשר בקעו

מהביצים. לאחר הריסוס האחרון, מומלץ לסרק את פרוותו

של הכלב במסרק כינים, זאת על מנת להוציא מפרוותו את

כל ביצי הפרעושים המתות. אם אתם אינכם בטוחים כי

לכלבכם יש פרעושים, חשוב לפנות לווטרינר לייעוץ.

רחיצה

מותר לרחוץ גורים. יש לבחור שמפו המתאים גם לגורים

ולרחוץ בתדירות של אחת לחודש לכל היותר. חשוב ביותר,

להיזהר שלא יכנסו מים לאזניו הרגישות של הגור. לאחר

הרחיצה יש לייבש את הגור במגבת ובעונות המעבר, גם

במייבש שיער. את הגור יש לרחוץ רק בימים חמים.

אסור לרחוץ את הגור בחודשי החורף.

שיני חלב

לגור הצעיר יש שיני חלב שהן חדות במיוחד. רצוי לרכוש עבורו

עצם מיוחדת הגורמת לכך ששיניו יכהו. ניתן לרכוש את העצם

בכל חנות לצורכי מחמד. גם העצם הגדולה שאותה מוסיפים

למרק, תעזור מאוד והיא גם מעדן אמיתי לכל כלב.

משחקים

כמו כל תינוק, גם הגורים אוהבים מאוד לשחק. על מנת לצמצם

כמה שניתן את הנזק לנעלי הבית שלכם, כדאי מאוד לרכוש

צעצוע גומי . חשוב מאוד שהחומר ממנו יהיה עשוי הצעצוע יהיה

רק מגומי ולא מכל חומר אחר. גורים נוטים ללעוס ולבלוע

חומרים אחרים, דבר הפוגע במערכת העיכול שלהם ועלול

לגרום לנזק חמור ואפילו למות הגור.

טיולים

הטיול עם הגור נועד בעיקר לעשיית צרכיו ועל מנת להרגילו

לשעות קבועות של עשיית הצרכים שהם חלק חשוב בחינוך

הגור לניקיון. אך בנוסף לכך, הטיול מאפשר לגור להכיר את

הסביבה בה הוא חי, כך שימצא את ביתו לכשיגדל. עד לקבלת

כל החיסונים המומלצים, רצוי מאוד למנוע מהגור כל מגע עם

כלבים אחרים בזמן הטיול. אסור לשכוח כי כלבים, בדיוק כמונו

רגישים לחום ולכן אין להסתובב עימם זמן רב בשמש,

כמונו, הם עלולים לקבל מכת שמש או להתייבש מחוסר נוזלים.

לכן ,בטיולים ארוכים יותר יש לקחת עבורם מים.

גור הולך לאיבוד

כלב בוגר, במידה והוא נמצא במרחק סביר מביתו, ימצא תמיד

את דרכו הביתה. לא כך אצל הגורים. רגע קטן של חוסר תשומת

לב והגור נעלם מהעין. גור נוטה ללכת אחר כל אדם שהוא

רואה, לעיתים מרחק רב מביתו. במצב כזה, אין סיכוי שהגור

ימצא את דרכו הביתה. מצב זה הוא גם מסוכן ביותר עבור הגור,

הוא עלול לחצות כבישים בדרכו ולהידרס. לכן, לעולם אל תתנו

לגור להסתובב באופן עצמאי אלא רק כשהוא מובל על

ידכם ברצועה.

אביזרי בטיחות

השארתם לרגע את הדלת פתוחה והנה נעלם הגור. מה עושים ?

על פי החוק במדינה, כל כלב , בזמן חיסון הכלבת מקבל גם שבב אלקטרוני.

השבב מושתל ע"י הוטרינר מתחת לעורו של הכלב. היתרון הגדול של השבב הוא,

שכל מכשיר קורא אופטי, ניתן ע"י פעולת סריקה פשוטה מעל לעורו של הכלב,

לראות על גבי הצג, את מספר השבב של הכלב.

מספר השבב הוא למעשה מספר תעודת הזהות של הכלב.

בנוסף לשבב מקבל הכלב פס פלסטיק המוצמד לקולרו ובו מוטבע

שם העיר בה חוסן הכלב ומספר הטלפון של יצרן השבב. לכל כלב יש מספר שונה,

אם כי ידוע שבמספר פעמים היו כפילויות. כל המספרים הללו מרוכזים

במחלקות הוטרינריות בכל עיר וגם אצל יצרני השבבים. בנוסף,

יש גם מרכז ארצי ובו מספרי כל הכלבים בארץ. במידה ואדם מצא כלב

והוא מחפש את בעליו, כל מה שעליו לעשות הוא, לפנות לוטרינר

הקרוב למקום מגוריו, לוודא ע"י הקורא האופטי, אם לכלב יש שבב ולפנות

למחלקה הוטרינרית או ליצרן השבב, לקבלת פרטי בעל הכלב.

אפשרות נוספת היא להיכנס לאתר המאגר הארצי, להקליד את

מספר השבב ולאתר את בעל הכלב. מכיוון שלא כל האנשים מודעים לקיומו

של השבב, רצוי בנוסף לרכוש בחנויות לצורכי חיות מחמד דיסקית

עם אפשרות להכנסת שם הכלב ומספר הטלפון של בעליו.

המינוס של דיסקית זו, שהיא ניתנת להסרה בקלות מקולר הכלב .

על כלבים וחתולים

אם אתם חושבים שכלבים תמיד ישנאו חתולים וההפך, טעות בידכם.

כלבים וחתולים שגדלים מינקותם יחד, חיים להם בשלום ואחווה.

הם נאמנים אחד לשני ואפילו שומרים אחד על השני.

כלב תמיד ישמור על החתול "שלו"

דבר שלא ימנע בעדו מלרדוף אחר חתולים "זרים".

גם לחתולים יש נטייה להגן על הכלבים "שלהם" הם עלולים

לתקןף כלבים זרים שמאיימים על הכלב "שלהם".

לאתר המאגר השבבים הארצי :

www.4dog.co.il